Sefer HaMiddot ספר המדות Sefer HaMidot, Moghilev, 1811 https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016939 ספר המדות הקדמה בזה הספר מבוארים כל המדות והנהגות על סדר א״ב. ונחלק לב׳ חלקים. והם מכונים אצלינו בשם א״ב ישן וא״ב חדש. החלק הא׳ הם ליקוטים נפלאים אשר לקט רבינו הטהור והקדוש בימי ילדותו. כל אשר השיגה יד חכמתו הגדולה. להבין דבר. מתוך דבר ואסף מכל ספרי קודש. כל אשר מצא בהם מה שנוגע למוסר ולהנהגות ומדות ישרות. וכתבם אצלו לזכרון. הן מה שמצא מבואר בדברי רז״ל איזה מעלה של מדה טובה או להיפך גנות מדה רעה. הכל כאשר לכל היה מאסף על יד על יד. והעתיקם אצלו על סדר א״ב אצל כל מדה ומדה. למען יהי׳ לו לזכרון לראות בעיניו מעלת כל מדה ומדה והיפוכה. למען לכת בדרך טובים וארחות צדיקים נשמור. ונוסף לזה השיגה חכמתו הרמה דברים רבים יקרים ונפלאים. אשר אינם מבוארים בפירוש בדברי חז״ל. אך ברוב עוצם השגתו הבין דבר מתוך דבר. והשיג חידושים יקרים בעניני המדות מתוך הפסוקים ומתוך דברי רז״ל. אשר אינם מבוארים בדבריהם בפירוש. כ״א ברמז למשכיל כמותו. והכל אסף וקבץ ביחד על סדר א״ב. וברבות הימים נמצא אצלו חיבור שלם על כל המדות. וצוה להעתיק הכל. ומפיו יקרא אלי. ואני כותב על הספר. למען לא ימוש ספר הזה מפינו. להגות בו תמיד. למען נחדל ממדות רעות. כי כ״א בראותו מסודר עוצם גנות מדה רעה וגודל הפסדה. והפגם הנורא המגיע על ידה. יחוס על נפשו. ויאזור מתניו לעמוד כנגדה. ויבקש ממי שהרחמים שלו. למלט נפשו מני שחת. להצילו מאותן המדות רעות או תאוות רעות וכיוצא בהן. וכן להיפך במדות טובות. גם משכיל על דבר ימצא טוב. עצות נכונות איך להזהר מאיזה מדה. ע״י שיהי׳ נשמר מהמידה הסמוכה אליה. כי הם שכנים זו לזו. וכ״א שומרת חברתה. כמבואר בסמוך בהקדמה ששמעתי מפיו הקדוש. ומעלת ספר זה. אין מן הצורך לבאר לכל בעל אמת החפץ באמת. ומתגעגע לאחוז בדרכי יושר. בודאי ימצא בו מרגוע לנפשו. אשרי שיאחז בו. אז טוב לו בזה ובבא. כי כל הספר הזה מיוסד על פסוקי תנ״ך ועל דברי חז״ל כלם נכחים למבין וישרים למוצאי דעת: החלק הב׳. הוא ג״כ כעין החלק הא׳ בצלמו ותבניתו אין ביניהם הבדל. כי הוא ג״כ ביאור מעלות מדות טובות. וגנות מדות רעות. וכיוצא בזה. אולם ההפרש ביניהם. כי הענינים המבוארים בחלק הא׳ על כל מדה ומדה. הם דברים המבוארים בספרים בפירוש. או עכ״פ ברמז. ומשכיל על דבר הרוצה להעמיק עיונו להבין דבר מתוך דבר. יוכל להבין ולהשיג. מהיכן הוציא הרב ענין זה. מאיזה פסוק או מאיזה מאמר חז״ל. כי כל הדברים המבוארים בא״ב הישן לא נפלאת היא ולא רחוקה היא מהמעיין. לבא עד תכונתו. להבין ולהשיג. מהיכן הענין נובע. אם אמנם. לולי הרב אשר האיר עינינו בדברים אלו לא היה בא על לב המעין להוציא דברי׳ אלו מתוך הספרי קודש. אך אחר אשר כבר גילה לעינינו דברים אלו. יוכל המשכיל אשר לבו שלם בספרי קודש. בספרי תנ״ך ואגדות רז״ל ושאר מפרשים. להבין ולהשיג. מקור הדברים. אולם הענינים המבוארים בחלק הב׳. הם עניני השגות גבוהות ונוראות אשר השיג המחבר זצ״ל בימי גדלותו. וכל הדברים האלה גבהו משכל אנושי ונעלמו מעין כל. כי כל ענין וענין יש בו טעם נפלא ונורא מאד ונסמך על איזה מקרא או מאמר חז״ל ברמז נפלא ונעלם מאל. כדרכו הנפלא. כאשר יראה הרואה בעיניו. כי יש כמה וכמה ענינים המבוארים כאן בלי שום טעם וראי׳. ובתוך החיבור הגדול של דרושים מבואר שם ענין שלם ודרוש נפלא ונורא על ענין זה באריכות גדול. וזה תמצא בכמה מקומות. כמו כן ילמד סתום מן המפורש. כי גם במקום אשר לא ביאר הענין בפירוש. גם שם השיגה ידו הגדולה השגה שלימה על זה אך לא רצה לבאר כל הענין מטעם הכמוס אתו. כי כל הדברים האלה. כולם הם דברים עליונים. וממקום קדוש יתהלכו. ממקור עליון ונורא מאד מאד. ואין בהם דבר אשר לא יהי׳ בו דרוש נפלא ונורא על מה אדני הענין הטבעו. טעמו של דבר וענינו. וסמיכות נפלא ועמוק ונסתר מאד בתוך תורה שבכתב או שבע״פ. ולא עלינו להרבות בעוצם שיח דברים אלו. כי כל המוסיף גורע. כי לא נעלם מעינינו. שפלות ערכינו. וגדולת אדונינו. הרב הקדוש בוצינא עילאה זצ״ל. ועוצם העלמו והסתרתו מעיני העולם. אי לזאת. עלינו לשום לפינו מחסום. הס כי לא להזכיר. לבלי לספר בעוצם שבחו הקדוש. לא דבר ולא חצי דבר. והמשכיל כעת ידום. אל אלקים ה׳ הוא יודע וישראל הוא ידע. אשרי המחכה ויגיע לימים אשר יש בהם חפץ. בעת אשר תצמח קרן ישראל אמת מארץ תצמח וכו׳. שפת אמת תכון לעד כוננת לא כתיב אלא תכון. סמא דמלתא משתוקא. כל חד לפום מה דמשער בלבי׳. יבין וישכיל עד היכן הדברים מגיעים. אולם באנו בדברים האלה להעיר לב המעיינים. להודיעם מהות הספר ומעשהו. וחל עלינו להודיע לגלות אזני אנשי שלומינו. אשר כבוד רבינו אור הנעלם זצוק״ל. הזהיר מאד לעסוק בזה הספר. ושלא ימוש מפינו. כי הוא חיינו. וכתבו בעצמו בכרך קטן מאד. ואמר שכוונתו כדי שיוכל כ״א לשאתו אצלו תמיד. כי המידות הם יסוד כל התורה כולה. ובזה יזכה נער את ארחו. לשמור ככל הכתוב בזה הספר. אז יצליח את דרכיו ואז ישכיל. כי זה עיקר עבודת האדם כל ימי חלדו. לברוח ממדות רעות ומתאוות רעות. ולאחוז במדות טובות והנהגות ישרות המבוארים בזה הספר. אשרי איש שישמע לדברים האלה לקיים ככל הכתוב בו: לעולם לא ימוט. וענתה בו צדקתו כיום מחר כי יבא על שכרו. במדה שאדם מודד בה מודדין לו. אשרי הבוחר בחיים ישלם ה׳ פעלו. אם ללצים הוא יליץ לא יעשר ולא יקום חילו. אוי לנפשו כי גמול ידיו יעשה לו. ולא יטה לארץ מנלו. טוב לפני האלקים ימלט ממנו מה רב טוב הצפון למולו. בשמחתו לא יתערב זר נפש עמל עמלה לו: תשתפך נפשינו אל ה׳ לשום חלקינו עמו להסתופף בצלו. ולא יאשמו כל החוסים בו עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו: דברי המעתיק. הנאנח והנדכה על הסתלקות פאר ראשינו גאון עוזנו מחמד עינינו. מה נאמר מה נדבר המקום ינחם אותנו: הק׳ נתן בא״א מוה׳ נפתלי הירץ ני׳ מנעמראב רבתי: חתן הרב הגאון המפורסים הצדיק מוה׳ דוד צבי זצ״ל אב״ד דפ״ק מאהלוב: הקדמה שניה בענין המידות. דע הנה בכל מדה ומדה יש בה כמה וכמה בחי׳ וענינים וכל מדה היא בחי׳ קומה שלימה וע׳׳כ כשחסר לאדם בחי׳ אחת מהמדה אף שכל המדה היא שלימה אצלו אעפ״כ מחמת החסרון אחד שיש לאדם בהמדה אזי נראה לו כאילו כל המדה חסירה אצלו כמו אצל האדם כשיש לו חסרון באבר אחד אזי כל גופו מבולבל ומרגיש החסרון בכל הגוף. כמו כן כשחסר לאדם איזה חסרון בהמדה נראה לו כאלו חסר כל המלה. והנה המדות הם שכינים אלו לאלו ע״כ יכולה מדה אחת לעזור למדה אחרת שהיא שכינה אצלה וכן באברי המדה יש שכינים ויוכל אבר מדה זו לעזור לאבר מדה אחרת כדוגמת שאמרו רז״ל אבר מחזיק אבר דהיינו כשאוכל זה האבר מהבהמה יתחזק אבר האדם. כן אצל המדות יוכל לסייע חלק מדה זו שהיא בחי׳ אבר המלה לאבר מדה השכינה אצלה וע״כ כשאדם רוצה לילך בדרך הקודש צריך לשבר כל המדות רעות ולזכות למדות טובות וצריך לבקש ולחפש עצמו תמיד ולחפש בכל מדה ומדה אם היא שלימה אצלו וכשרואה איזה חסרון באיזה מדה אזי יבקש לו עזר וסיוע מההמדה השכינה: וזהו ענין הנאמרים באותיות הללו. והענין. למשל כשחסר לו ענוה ויש מדה אחרת המסוגלת לענוה כגון בטחון אזי צריך לסייע לו ע״י בטחון לבוא לענוה דהיינו לפעמים הבטחון הוא בקל לו יותר להשיגו ולהגיעו מענוה ואזי יעשה הקל עי״ז יבוא להמד׳ שהיא כבידה יותר אצלו. ולפעמים יש לו מדה האחרת אלא שאינו משתמש עמה וכשצריך לסייע לו מזו המדה למדה אחרת צריך להתחיל להשתמש עמה: (פירוש. עפ״י משל הנ"ל. היינו למשל מי שרוצה לבא לענוה. ורואה שבטחון מסוגל לענוה. ובאמת כבר יש לו מדת הבטחון. רק שאינו משתמש עם זאת המדה של בטחון. אזי כשרוצה לזכות לענוה. צריך להתחיל להשתמש עם מדת הבטחון וכן כל כיוצא בזה בשאר המדות. והבן:) אמת חלק ראשון חלק שני הכנסת אורחים חלק ראשון חלק שני אהבה חלק ראשון חלק שני אמונה חלק ראשון חלק שני אכילה חלק ראשון חלק שני אלמן חלק ראשון חלק שני ארץ ישראל חלק שני אבידה בנים חלק ראשון חלק שני בית חלק ראשון חלק שני בושה בגדים חלק ראשון חלק שני בטחון חלק ראשון חלק שני בשורה חלק ראשון חלק שני ברכה בכייה גאוה גניבה וגזילה חלק ראשון חלק שני דעת חלק ראשון חלק שני דרך חלק ראשון חלק שני דיין המתקת דין חלק ראשון חלק שני התבודדות חלק ראשון חלק שני הרהורים חלק ראשון חלק שני התנשאות חלק ראשון חלק שני הצלחה חלק ראשון חלק שני הריון חלק ראשון חלק שני הוראה ודוי דברים ותרן זיפן זכות אבות חלק ראשון חלק שני זכירה זקנים זריזות חלום חלק ראשון חלק שני חן חלק ראשון חלק שני חנפה חלק ראשון חלק שני חקירה חדושין דאוריתא חיתון טבע טלטול טהרה ישועה יראה חלק ראשון חלק שני יחוס כבוד חלק ראשון חלק שני כעס כישוף לימוד חלק ראשון חלק שני לשון הרע חלק ראשון חלק שני ליצנות מריבה חלק ראשון חלק שני ממון חלק ראשון חלק שני מפלת חלק ראשון חלק שני מסור משקה משיח מוהל מפורסם ניאוף חלק ראשון חלק שני נדה חלק ראשון חלק שני נפילה חלק ראשון חלק שני ניבול פה נהנה מאחרים חלק ראשון חלק שני נגינה ניסיון נר תמיד ספירת העומר סוד ספר סגולה ענוה חלק ראשון חלק שני עצבות חלק ראשון חלק שני עצירות עבירה עצלות עונש עצה עזות חלק ראשון חלק שני פחד חלק ראשון חלק שני פדיון שבויים חלק ראשון חלק שני פרישות פוסק צדקה חלק ראשון חלק שני צדיק חלק ראשון חלק שני קללה חלק ראשון חלק שני קליפה חלק ראשון חלק שני קנאה קרי חלק ראשון חלק שני קשוי לילד הרחקת רשעים חלק ראשון חלק שני רחמנות חלק ראשון חלק שני ראיה רפואה שמחה חלק ראשון חלק שני שכרות חלק ראשון חלק שני שרים שוחד שלום שבועה שבת שינה שוחט תשובה חלק ראשון חלק שני תוכחה חלק ראשון חלק שני תפילה חלק ראשון חלק שני