Numbers
במדבר
Tanach with Text Only
http://www.tanach.us/Tanach.xml

במדבר



Chapter 1

וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר
שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם
מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן
ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא
ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור
לשמעון שלמיאל בן צורישדי
ליהודה נחשון בן עמינדב
ליששכר נתנאל בן צוער
לזבולן אליאב בן חלן
לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור
לבנימן אבידן בן גדעני
לדן אחיעזר בן עמישדי
לאשר פגעיאל בן עכרן
לגד אליסף בן דעואל
לנפתלי אחירע בן עינן
אלה קריאי [קרואי] העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם
ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות
ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם
כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני
ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות
לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות
לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים
לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות
לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות
לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות
לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות
לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים
לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות
לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות
לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות
בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות
אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו
ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל
ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים
והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם
וידבר יהוה אל משה לאמר
אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל
ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו
ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת
וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם
והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות
ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו

Chapter 2

וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו
והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב
וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות
והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער
וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות
מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן
וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות
כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו
דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור
וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות
והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורי שדי
וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות
ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל
וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים
כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו
ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם
דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד
וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות
ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור
וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים
ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני
וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות
כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו
דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי
וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות
והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן
וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות
ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן
וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות
כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם
אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים
והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה
ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו

Chapter 3

ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני
ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר
אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן
וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם
וידבר יהוה אל משה לאמר
הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו
ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן
ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן
ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל
ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת
וידבר יהוה אל משה לאמר
ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים
כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה
וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר
פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם
ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה
ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי
ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי
ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל
ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם
לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני
פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות
משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה
ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל
ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד
וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו
ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי
במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש
משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה
ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל
ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו
ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש
למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי
ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים
ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה
ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו
ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם
והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת
כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף
ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם
ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל
ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכר בבני ישראל
ויהי כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים
וידבר יהוה אל משה לאמר
קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה
ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל
ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל
ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם
ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים
מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש
ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה

Chapter 4

וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד
זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים
ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת
ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו
ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה
ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו
ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם
ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט
ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו
ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט
ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן
ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו
וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד
ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים
וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו
ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו
וידבר יהוה אל משה לאמר
נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם
מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד
זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא
ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד
ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו
על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם
זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן
בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד
וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו
ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם
זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן
ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים
אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה
ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים
אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה
ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים
אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה
כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם
מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד
ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים
על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה

Chapter 5

וידבר יהוה אל משה לאמר
צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש
מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם
ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא
והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו
ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו
וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה
ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל
ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה
ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה
והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון
והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה
ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים
והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים
והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה
ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך
והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה
ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן
וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים
והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים
ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח
וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים
והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה
ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע
זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה
או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת
ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה

Chapter 6

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה
מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל
כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל
כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו
כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא
לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו
כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה
וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו
וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד
ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא
והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו
וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד
והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים
וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם
והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו
ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו
וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים
ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו
והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין
זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם
יברכך יהוה וישמרך
יאר יהוה פניו אליך ויחנך
ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום
ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם

Chapter 7

ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם
ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים
ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן
ויאמר יהוה אל משה לאמר
קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו
ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים
את שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם
ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן
ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו
ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח
ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח
ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה
וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
שעיר עזים אחד לחטאת
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב
ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר
הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
שעיר עזים אחד לחטאת
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער
ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן
קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
שעיר עזים אחד לחטאת
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן
ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור
קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
שעיר עזים אחד לחטאת
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור
ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי
קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
שעיר עזים אחד לחטאת
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי
ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל
קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
שעיר עזים אחד לחטאת
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל
ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד
קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
שעיר עזים אחד לחטאת
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד
ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדה צור
קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
שעיר עזים אחד לחטאת
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדה צור
ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני
קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
שעיר עזים אחד לחטאת
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני
ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי
קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
שעיר עזים אחד לחטאת
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי
ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן
קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
שעיר עזים אחד לחטאת
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן
ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן
קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
שעיר עזים אחד לחטאת
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן
זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה
שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש
כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה
כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת
וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו
ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו

Chapter 8

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות
ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה
וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה
וידבר יהוה אל משה לאמר
קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם
וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו
ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת
והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל
והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים
והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה
והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים
והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה
והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים
ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה
כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי
כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי
ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל
ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש
ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל
ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם
ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם
וידבר יהוה אל משה לאמר
זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד
ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד
ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם

Chapter 9

וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר
ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו
בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו
וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח
ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל
ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא
ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל
ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה
בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו
לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו
והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא
וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ
וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר
כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה
ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל
על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו
ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו
ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו
ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו
או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו
על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה

Chapter 10

וידבר יהוה אל משה לאמר
עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות
ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד
ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל
ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה
ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם
ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו
ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם
וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם
וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם
ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת
ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן
ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה
ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב
ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער
ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון
והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן
ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור
ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי
ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל
ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם
ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד
ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדה צור
ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני
ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי
ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן
ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן
אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו
ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל
ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך
ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים
והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך
ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה
וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה
ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך
ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל

Chapter 11

ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה
ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש
ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה
והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר
זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים
ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו
והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח
שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן
וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו
וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע
ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי
האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו
מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה
לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני
ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי
ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך
וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך
ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם
לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום
עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים
ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים
הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם
ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא
ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל
וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו
וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה
וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה
ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם
ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם
ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל
ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ
ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה
הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד
ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים
מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות

Chapter 12

ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח
ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה
והאיש משה ענו [עניו] מאד מכל האדם אשר על פני האדמה
ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם
וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם
ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא
פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה
ויחר אף יהוה בם וילך
והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת
ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו
אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו
ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה
ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף
ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים
ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן

Chapter 13

וידבר יהוה אל משה לאמר
שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם
וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה
ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור
למטה שמעון שפט בן חורי
למטה יהודה כלב בן יפנה
למטה יששכר יגאל בן יוסף
למטה אפרים הושע בן נון
למטה בנימן פלטי בן רפוא
למטה זבולן גדיאל בן סודי
למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי
למטה דן עמיאל בן גמלי
למטה אשר סתור בן מיכאל
למטה נפתלי נחבי בן ופסי
למטה גד גאואל בן מכי
אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע
וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר
וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב
ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים
ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים
ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת
ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים
ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים
למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל
וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום
וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ
ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה
אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם
עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן
ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה
והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו
ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות
ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם

Chapter 14

ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא
וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו
ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה
ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה
ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל
ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם
ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד
אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש
אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם
ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל
ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו
אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו
ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו
ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה
והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר
מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר
ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר
יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים
סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה
ויאמר יהוה סלחתי כדברך
ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ
כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה
ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה
והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי
אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם
במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי
אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון
וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה
ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה
ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר
במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי
אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו
והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו [וילינו] עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ
וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה
ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ
וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד
וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו
ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח
אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם
ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה
וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה

Chapter 15

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם
ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן
והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן
ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד
או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין
ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה
וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה
והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין
ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה
ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים
כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם
כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה
וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה
הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה
תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה
והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה
ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה
מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם
וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה
את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם
והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת
וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם
ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה
ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת
וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו
האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה
והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה
כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה
ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת
ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה
ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו
ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה
ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה
ויאמר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת
והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם
למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם

Chapter 16

ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן
ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם
ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה
וישמע משה ויפל על פניו
וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו
זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו
ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי
ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי
המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם
ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה
לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו [תלינו] עליו
וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה
המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר
אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה
ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם
ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר
וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו
ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן
ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע
ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם
ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל
וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם
ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם
ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי
אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני
ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה
ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם
ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש
וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל
וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ
ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת

Chapter 17

וידבר יהוה אל משה לאמר
אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו
את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח
זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו
וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה
ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד
וידבר יהוה אל משה לאמר
הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם
ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם
ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה
ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח
וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו
ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם
והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה
והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם
וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם
וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת
ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים
ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו
ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו
ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה
ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו
כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע

Chapter 18

ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם
וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת
ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם
ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם
ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל
ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד
ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת
וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם
זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך
בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך
וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו
כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים
בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו
כל חרם בישראל לך יהיה
כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה
ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא
אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה
ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה
כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך
ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל
ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד
ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות
ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה
כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה
וידבר יהוה אל משה לאמר
ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר
ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב
כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן
מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו
ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב
ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד
ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו

Chapter 19

וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על
ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו
ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים
ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף
ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה
וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב
והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב
ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא
וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם
הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים
הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר
כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו
זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים
וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא
וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים
ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי
ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר
והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב
ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא
והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב
וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב

Chapter 20

ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם
ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן
וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה
ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו
ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות
ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם
וידבר יהוה אל משה לאמר
קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם
ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו
ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים
וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם
המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם
וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו
וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו
ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך
נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך
ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך
ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה
ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה
וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו
ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר
יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה
קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר
והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם
ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה
ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר
ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל

Chapter 21

וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי
וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם
וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה
ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך
וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל
וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל
ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם
ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי
ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי
ויסעו בני ישראל ויחנו באבת
ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש
משם נסעו ויחנו בנחל זרד
משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי
על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון
ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב
ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים
אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה
באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה
וממתנה נחליאל ומנחליאל במות
ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן
וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר
אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך
ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל
ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון
ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה
כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן
על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון
כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן
אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון
ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא
וישב ישראל בארץ האמרי
וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש [ויורש] את האמרי אשר שם
ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי
ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון
ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו

Chapter 22

ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו
וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי
ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל
ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא
וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי
ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר
וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק
ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם
ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי
הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו
ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא
ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם
ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו
ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה
ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי
כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה
ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה
ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי
ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה
ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב
ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו
ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך
ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה
ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה
ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול
ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל
ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים
ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך
ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא
ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו
ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי
ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי
ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי
ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק
וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול
ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך
ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר
וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות
ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו
ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם

Chapter 23

ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים
ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח
ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי
ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח
וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב
וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל
מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה
כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב
מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו
ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך
ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר
ויאמר אליו בלק לך [לכה ] נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם
ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח
ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה
ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה
וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר
לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה
הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה
לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו
אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו
כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל
הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה
ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו
ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה
ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם
ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן
ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים
ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח

Chapter 24

וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו
וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים
וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין
נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים
מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל
כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים
יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו
אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ
כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור
ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים
ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד
ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר
אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר
ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים
וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין
נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים
אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת
והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל
וירד מיעקב והאביד שריד מעיר
וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד
וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך
כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך
וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל
וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד
ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו

Chapter 25

וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב
ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן
ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל
ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל
ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור
והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד
וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו
ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל
ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף
וידבר יהוה אל משה לאמר
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי
לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום
והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל
ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני
ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא
וידבר יהוה אל משה לאמר
צרור את המדינים והכיתם אותם
כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור

Chapter 26

ויהי אחרי המגפה ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר
שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל
וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים
ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי
לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי
אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים
ובני פלוא אליאב
ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי [קריאי] העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה
ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס
ובני קרח לא מתו
בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני
לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי
אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים
בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני
לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי
לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי
אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות
בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען
ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי
ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי
אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות
בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני
לישוב משפחת הישובי לשמרן משפחת השמרני
אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות
בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי
אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות
בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים
בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי
אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי
ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי
ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי
וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה
אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות
אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני
ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני
אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם
בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי
לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי
ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי
אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות
אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם
כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות
בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי
לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי
ושם בת אשר שרח
אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות
בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני
ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי
אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות
אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים
וידבר יהוה אל משה לאמר
לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות
לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו
אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו
על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט
ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי
אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם
ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם
ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר
וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה
ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל
אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו
ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני
כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון

Chapter 27

ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה
ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר
אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו
למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו
ויקרב משה את משפטן לפני יהוה
ויאמר יהוה אל משה לאמר
כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן
ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו
ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו
ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו
ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה
ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל
וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך
כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן
וידבר משה אל יהוה לאמר
יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה
אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה
ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו
והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם
ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל
ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה
ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה
ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה

Chapter 28

וידבר יהוה אל משה לאמר
צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו
ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד
את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים
ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין
עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה
ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה
ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה
וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו
עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה
ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם
ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד
ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה
ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה
ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו
ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה
ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל
ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם
ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו
עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים
ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם
מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה
כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו
וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה
ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד
עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים
שעיר עזים אחד לכפר עליכם
מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם

Chapter 29

ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם
ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם
ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל
ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים
ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם
מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה
ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו
והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם
ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד
עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים
שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם
ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים
והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו
ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם
ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים
ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם
וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה
וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם
מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט
ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם

Chapter 30

ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה
וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה
איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה
ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה
ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה
ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה
ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו
ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה
ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה
ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה
ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה
כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו
ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו
ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה
אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה

Chapter 31

וידבר יהוה אל משה לאמר
נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך
וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין
אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא
וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא
וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו
ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר
ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב
וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו
ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש
ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה
ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו
ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה
ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה
ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה
הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה
ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו
וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם
ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם
וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו
ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה
אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת
כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים
וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה
ויאמר יהוה אל משה לאמר
שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה
וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה
והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן
ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה
וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה
ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה
ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים
ובקר שנים ושבעים אלף
וחמרים אחד וששים אלף
ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף
ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות
ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים
והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים
וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים
ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש
ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה
וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים
ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות
ובקר ששה ושלשים אלף
וחמרים שלשים אלף וחמש מאות
ונפש אדם ששה עשר אלף
ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה
ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות
ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש
ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה
ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה
ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות
אנשי הצבא בזזו איש לו
ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה

Chapter 32

ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה
ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר
עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען
הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה
ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן
ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה
ולמה תנואון [תניאון] את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה
כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ
ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה
ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר
אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי
בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה
ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה
והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל
כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה
ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו
ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ
לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו
כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה
ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה
ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו
ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה
ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם
בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו
ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה
טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד
ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר
ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל
ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה
ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען
ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה
נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן
ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב
ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער
ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה
ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן
ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים
ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו
וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה
ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה
ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר
ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו

Chapter 33

אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן
ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם
ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים
ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים
ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת
ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר
ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל
ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה
ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם
ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף
ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין
ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה
ויסעו מדפקה ויחנו באלוש
ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות
ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני
ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה
ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת
ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה
ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ
ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה
ויסעו מלבנה ויחנו ברסה
ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה
ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר
ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה
ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת
ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת
ויסעו מתחת ויחנו בתרח
ויסעו מתרח ויחנו במתקה
ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה
ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות
ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן
ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד
ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה
ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה
ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר
ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש
ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום
ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש
ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר
וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל
ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה
ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן
ויסעו מפונן ויחנו באבת
ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב
ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד
ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה
ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו
ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו
ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב
וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען
והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במתם תשמידו
והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה
והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו
ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה
והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם

Chapter 34

וידבר יהוה אל משה לאמר
צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה
והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה
ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה [והיו] תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה
ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה
וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים
וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר
מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה
ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון
והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה
וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה
וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב
ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה
כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם
שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה
וידבר יהוה אל משה לאמר
אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון
ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ
ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה
ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד
למטה בנימן אלידד בן כסלון
ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי
לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד
ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן
ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך
ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן
ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי
ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד
אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען

Chapter 35

וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים
והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם
ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב
ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים
ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר
כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן
והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים
וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען
והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה
והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט
והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם
את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה
לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה
ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו
ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת
או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו
ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה
או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו
ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה
והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש
ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה
ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם
כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו
והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם
כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות
ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת
ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן
ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו
ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל

Chapter 36

ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל
ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו
והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע
ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן
ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים
זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים
ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל
וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו
ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל
כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד
ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים
ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן
אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו